Meditation For Difficult Times

מדיטציה של השראה,

עם מילים שהוקפות את החשיבה הרגילה,

היא מעבירה את המוח למצב רחב יותר של תודעה,

רק להקשיב,

שוב ושוב,

עד שהכאן ועכשיו היא יתמזג עם אמת זמן רחב יותר.

עשרת אלפי שנים של מסע,

כבר היינו כאן,

הדרך מוכרת,

שימו לב לפרטים הקטנים.

אנו אומרים נקי בחוץ,

נקי בפנים.

האור הבוהק של התודעה זורח לכל הכיוונים.

עשרת אלפי שנים של חיים,

מוות ושוב חיים,

שני אלה שרוגים זה בזה,

כמו גפן על גדר,

כמו שמיים ועננים,

כמו החוף והגלים,

וכל הזמן מלחמות.

אבנים,

חיצים,

טילים,

אבל גם זריחות,

שקיעות יפות,

פרחים.

היינו כאן כבר מאות פעמים,

וגם בחלל הגדול היינו,

מעבר לכוכבים,

מרחבי אינסוף.

משם באנו ומדי פעם חוזרים,

אנשים נוסעים ושוכחים זיכרונות.

הערפל מסתיר,

ולא רואים טוב,

רק מטר אחד קדימה,

ורק ברגע הזה אפשר להיות.

העבר יש לו כך הרבה ממנו.

אלפי שנים לסחוב סג גדול על הקו,

עצב,

יגון,

תקוות,

אחריות על אחרים,

חוסר צדק,

כל כך הרבה סבל,

הרבה זיכרונות.

מכבידים מאוד,

כל הזמן עייפים,

מרדמים,

וחולמים עוד חלומות.

חלומות ומציאות מתחלפים.

כבר היינו כאן אלף פעמים.

אש,

מים,

אוויר והאדמה מייצרים את החומיה.

עצב,

שמחה,

חיים,

מוות מייצרים את החוויה.

אך האור הבוהק של התודעה אינו מוכתם לעולם.

מעבר לזמן,

מעבר לכל הגבולות והמחסומים,

זורח,

בדיוק כמו בפעם הראשונה.

הרפו כתפיים,

נשמו אל הלב,

הניחו לכל החלומות,

וגם לעתיד.

כל המחשבות האלה,

כמו ליצן שמפזר בורות סבון בפארק,

הניחו לרגע לכל המחשבות.

כנסו דרך השער הפנימי,

אל המרחב הנקי של האור,

כי החמלה הגדולה,

כשקוראים לה,

היא שומעת ובאה.

היא באה לעזור.

אלף ועוד אלף שנים,

אותו הסיפור,

מזל ששוכחים.

כל פעם תמימים,

מאמינים,

וכל פעם מקריבים קורבן גדול.

אם תרצו להתעלות מעבר לחיים ולמוות,

הקשיבו להנחיות.

יש לעצור,

לפתוח ולהיכנס.

דרך הדלת,

המחברת את שני המימדים.

הלאה,

הלאה,

אל המקום שמעבר למילים.

פיתחו את הדלת,

אל מימד בזמן שהוא סוד שמור,

והוא כאן,

השער.

במרחב שנמצא מתחת לאף ומעל התבור,

אנשים חיים שוב ושוב באותה לולאה,

באותו מעגל סגור.

מאכילים את המפלצת של הסבל ובוכים.

אבל יום אחד מתעוררים.

עדיין נמצאים כאן.

אך מבינים שזהו רק חלום.

זו המדיטציה הסודית שמעבר לחיים ולמוות.

מי שמשתמש בנכון,

מיד יפסיק לבכות.

אלפי שנים של פולחן להילהי המלחמה.

באותו משחק של אהבה,

משפחה,

קורבנות אדם וזעקות של אמהות.

אבל אנחנו בכלל לא מכאן.

אנחנו מהאור הגדול,

שהוא נעים ומלטף ועוטף ברוח אינסוף.

תרגישו את זה עכשיו,

בפנים ובחוץ.

בואו נקבל להיפגש שם יום אחד,

ונצחק במעגל ונתחבק.

נביד בחמלה על העולם העצוב והיפה הזה,

עולם החלומות.

ונשמח שהיינו כאן,

ונתרגש,

ונבכה,

ונאהב,

ונהיה מאושרים.

ונשלח נחמה של אור וחסד לכל הבריאים.