מדיטציה,
ללמד,
לנקות,
להרגיע,
להיכנס בשער המדיטציה.
גב ישר,
כתפיים פתוחות,
ראש למעלה,
שפתיים סגורות,
אינשום מהאף,
קצת חיוך.
נמצא מקום נוח לקפות הידיים ומאתה חשוב לא להזיז את קפות הידיים,
לתת להן להירדם.
בואו נעבור להרגיש את הגוף מלמטה עד למעלה,
לפזר את האצבעות של קפות הרגליים,
להרגיע את הרגליים,
להרפות את האשוואן ואת הבטן.
למעשה,
לתת לבטן לענוע עם הנשימות.
גב ישר,
עוד להרפות כתפיים,
להרפות את העורף,
את הצוואר,
להרפות את הגרון מבפנים,
לנקוט את הפנים,
להרגיע את העיניים,
קצת להתנדד קדימה אחורה,
למצוא את המקום שבו הגב חזק,
נינוח את הסנטר מעט פנימה.
אנחנו נשב היום 15 דקות במדיטציה של למצוא את המקום שבו אין סבל,
אין לחץ,
אין אפידור,
מחשבות.
אנחנו ערים לחלוטין,
משמיעים,
מקשיבים וחייכים,
אבל תשום את הלב לידו במה שקורה בראש,
אלא במה שקורה בחוץ ובפנים.
לקחו נשימה עמוקה פנימה להחזיק ולהוציא לאט ועוד להרפות,
לנשום רק כמה שצריך,
לנשום שכל נשימה יש בה ענה,
כל נשימה יש בה קצת עושר,
כפות הידיים עכשיו כבר רגועות ויש בהן תחושה נעימה,
ועכשיו ניפתח להקשיב ולהרגיש,
לגדול,
להכיל את הקולות,
ציפורים,
החליל,
כאילו הם בתוכנו.
לשים לב,
להתרגשות,
לנשימות ולגוף חזק,
נינוח ולפתוח את הלב,
לא לפחד,
לא לפחד לפתוח את הלב,
מותר לנוח,
מותר לענות,
עושר,
מדיטציה.
יש התרגשות פנימית,
יש רטת,
יש חיים כמו זרם,
כמו חשמל,
נעים בידיים,
נעים בבטן,
נעים לנשום,
נעים לחייך,
הכל בסדר,
עוד להרפות,
עוד להרפות,
אבל לשבת,
ישיבה אלגנטית,
לשבת בעצילות,
ראש גה,
הכל בסדר,
זה מדיטציה.
זה הזמן שבו אנחנו מרגיעים את עצמנו בתשומת הלב פתוחה,
גדולה,
אדמה למטה,
שמיים למעלה,
ועכשיו ניצור עושר מבפנים,
לתת לזה להיפתח.
ולצוף על זה,
לגלוש,
הלאה,
הלאה,
נקי,
קל,
הכל בסדר.
רגעים של עושר,
רגעים של חסד,
מצאנו שאפשר בלי סבל,
לרדת בסולם הסבל,
כל יום,
ואם אנחנו לא נעשה את זה,
אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו.
במדיטציה,
בישיבה הזאת,
זה כמו לחזור הביתה,
כי אנחנו מתכלכים בחוץ כל יום,
אבל ככה מתכלכים בפנים.
מותר ליהנות,
החיים יפים,
לנשום,
להיות,
פעם ראשונה,
לחוות עושר,
עם התרגשות,
עם חיוך,
עם תקווה,
וזה אפשרי.
לאט לאט,
לתת לעיניים קצת להיפתח,
סדק,
עיניים רכות,
זה מדיטציה,
הכל בסדר.
